|
רכבת דוהרת אל עבר יעד לא ברור
ענני קיטור הבוקעים מן הארובה
משתדל לא לרדת מהפסים
למרות שהדבר קשה ומצריך
סבלנות ודקדקנות יתר
מסתכל על הנוטשים סביב
שנפלו מן המסילה
וחיים בזמן ובמציאות שונה
מן ההמון הצועד בדרך הבטוחה כביכול
עצירה לכוס קפה
המשרה התבוננות פנימית
חסרת תכלית אמנם
אך נותנת מרחב נשימה פסטורלי
הסתכלות מלמטה על הדברים
לצורך התכחשות ובריחה
לתמימות שנעלמה כגרגרי חול
פגע וברח
ללא הבנה מהותית של הדברים
ומשמעות שמתגלה מאוחר מדי
העמידה על חבל
בין הרציונאל והרגש
שהאיזון כבר לא קיים
ואתה עומד ליפול אל תוך התהום |
|
אמא אמרה לי
דני
ילדי הוא גיבור
ונבון, ילדי לא
יבכה אף פעם
כפתי קטון.
אמא, אמרתי לה,
קוראים לי אייל,
ואני בוכה כבר
שעה, אולי קצת
יחס?
אחד - בן של
גננת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.