מרים חיים / אונטולוגיה |
ויום אחד החלטתי שכלום
לא קיים. השמש, הים,
השמים ואני-דימויים,
אשליות המסרבות להיעלם
לחזור למקומן אשר באין.
ואז קפץ השיר הזה לאמר
מה איתי? זריחה, שקיעה
אינם, ואני אמתי!
סרבו המילים להיאלם
לחזור למקומן אשר ב- mind.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|