זה היה עניין של זמן, ממילא ידעת
שיסגרו אותך שם, כלוא בין כל הלבן הזה
עטוף לבן, שותה לבן, אוכל לבן, חולה לבן
נוגע ברך והנעים וטובע בתחושה הממכרת
העיניים חלולות, זגוגיות מנופצות של חלומות שבורים
והידיים מאחור, הרגליים בשילוב, הראש לא מחובר ללב המקרטע

וזה כבר או רק שבע אחרי זריחה
והגדרות מכסים מראות ציוצים ואיושה קלה שחורקת בין העצים
לחלונות
הדלת נפתחת, החלוקים נכנסים, משקפיים מסתירים עיניים בוערות
קלונקס, זנקס, ציפרלקס, זיפרקסה, פרוטאזין, קודאין, הרואין,
ניקוטין, ניקוטין, ניקוטין
על הלשון, מים זורמים, בתוך הקיבה, אתה צולל
מקל של סרטן נתחב בין שפתיים
עשן מדורות יוצא מהאף
ניקוטין, ניקוטין, חרא מזוקק

שעה לנוח
שעה לברוח
שעה לשים את הראש על הלבן הנעים והרך והמלטף והעוטף
ולתת לגלים של חלומות על עתיד מזהיר לכסות אותך בעדנה
להכיל אותך, לתת לך לסלוח לעצמך
על החטאים והעוונות והפשעים החמורים
אלו שפגעו והרסו וניפצו ושברו את שארית המציאות שהכרת

ושוב החלוקים, שאריות אדם, צל של אנשים
מחלקים צבעוניים בצבעים מרירים
לשיפור איכות, להארכת תוחלת, להשכחה עצמית ולביטול תודעה
אחד בטעם מרירות החיים
השני בטעם מתיקות זיכרון
נוסף בציפוי תיעוב עצמי
והאחרון שנוגע בלשון ומתמוסס יחד עם הסלידה
שלך מעצמך, שלך מהסביבה, של הסביבה ממך.

שעה לנוח
שעה לברוח
שעה לשכוח