New Stage - Go To Main Page

יוני ספרונוב
/
שיר של לוחמים

נכנסים שוב פעם לעזה,
עיר ללא תקווה,
חושבים על כל מי שהשארנו מאחור,
במדינתנו היפה.

כבר נכנסו ויצאנו,
וזה לא היה מזמן,
אני זוכר איך הבטחתי שלא,
אך הנה שוב חזרתי לכאן.

כי אין לי ארץ אחרת,
ולא ילדים אחרים,
אין לי עוד אישה אוהבת,
ועבורם אנחנו נלחמים!

אני מצטער אישתי,
כבר לא אחזור, את כבר יודעת.
שמרי על ילדינו, אהובה,
שמרי נפשך, נפשי נקרעת.

ילדיי היקרים, איני יודע,
אם אצליח עוד לגונן עליכם, כשאף אחד אחר כבר לא שומע.
שמרו אחד על השני, שמרו על אמא,
אני אשגיח, שם מלמעלה אסתכל, אני מבטיח.

כי אין לי ארץ אחרת,
ולא ילדים אחרים,
אין לי עוד אישה אוהבת,
ועבורם אנחנו נלחמים!

הוריי שלי אומר תודה, על חיים קצרים אך מלאי שמחה.
אני כואב את צערכם, מקווה שלא אכזבתי,
הפעם אהוביי מצטער שלא ניצחתי.

מדינתי היחידה, אותך תמיד אהבתי.
להיות אזרח שלך, למרות כל הקשיים,
אף פעם לא החלפתי. פה הכרתי את אשתי,
נולדו פה ילדי, פה נולדתי גם אני,
ופה... אוי למה אלוהים... יהיו כבורים גם עצמותיי...

כי אין לי ארץ אחרת,
ולא ילדים אחרים,
אין לי עוד אישה אוהבת,
ועבורם אנחנו נלחמים!

אלוהים בבקשה,
רק שמור על יקריי,
דרכי כבר לא תהיה קלה יותר,
אבל לפחות תהיה שווה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/10/15 14:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוני ספרונוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה