רעות כהן / כל הזמן שותקת |
כאילו ששכחת איך לדבר,
והעיניים לא בוכות,
הפכת להיות למשהו אחר,
ימים שאת יושבת,
אל מול מראה של קיר,
ואיך את לא זוכרת,
זאת את ששם, תתחילי להכיר.
לא ישמעו אותך צועקת היום,
שיעזבו אותך בשקט, זמן לישון.
מזמן לא מתפללת,
ואלוהים חידה של העבר,
המבט הוא ריק בלי פחד,
הכל אצלך מתחיל ולא נגמר,
את כל הזמן שותקת,
ועוד סיוט הוא בא משום מקום,
את כל הזמן בשקט,
הראש כואב, חלום בתוך חלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|