ילד שלי,
שהוא בעצם לא שלי.
אבל החיים סידרו לי אותו.
והחיים סידרו לו אותי.
ילד שלי,
שהוא פרח טהור ויפהפה.
שושנה אדמדמה.
שהעולם, סידר לה קוצים דוקרנים
ולא הורים מחבקים.
ילד שלי,
שאת הים לא ראה מימיו.
אך מדוזות וסרטנים פגש לרוב.
לעולם לא ישב ונירגע בחיק העצים כשחול וגלים לרגליו.
אלא שט ולא הפסיק לחתור, מבלי לדעת לשחות.
ולמרות הכל תשאלו את כולם. הוא עוד לא טבע מעולם.
ילד שלי,
גיבור קטן.
שכמו דוד אל גוליית.
יוצא אל הקרב.
נלחם מלחמות שלו שלי ושל כולם.
מעולם המבוגרים הוא חכם יותר בבטחה.
ניסיון חייו עולה על שלי על שלו ועל שלך.
ילד שלי,
שבצורה מעוותת.
החיים סידרו לו אותי
והחיים סידרו לי אותו.
ועל אף הכול. שנינו מרגישים.
שיש סיכוי.
שהבית שלנו יום אחד.
ירגיש ממש פה. אצלי ואצלו.

ויום אחד אולי הוא יאהב אותי.
כמו שאני אוהבת אותו.