מור לולה בכר / בלדה לחבר לשעבר |
בדרכי לשום מקום,
גם כשהרחוב דומם
ולא אוכל להתעלם -
גם אם נלך באותה דרך,
זה לצד זו, קרוב בערך,
לא אדע ולא אזכור -
כי אתה זר לי ואפור.
ולא אכיר,
ולא תכיר,
וכמה השתנינו שנינו.
ואם נשב באיזה באר,
זה מול זו, ואין דבר
שעומד בינינו ומסתיר -
לא נראה ולא נכיר.
ואם נשב בין חברים,
ולחיים כולם נרים -
נהיה כמו שני זרים,
כי אנחנו כבר לא מכירים.
ולא תדע,
ולא אדע,
האם הייתה אהבתנו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|