גם הרב חובל המנוסה ביותר לא היה מצליח לחזות את הסערה שפגעה
בספינתו והסיטה אותה ממסלולה שעד עכשיו היה כה ברור.
המים השקטים והשלווים לא העידו על העתיד לבוא, בן רגע הפך הים
המושלם לגיהינום על פני אדמות. כל התוכניות, כל החלומות, ואיזה
חלומות היו לו לקפטן, הכל התנפץ לו בפנים כמו הגלים שהכו
בחוזקה בדפנות הספינה וסרבו להפסיק כאילו קיבלו פקודה מלמעלה
לחסל אותו סופית ולשים קץ לתקוותיו.
לרגע אחד ראה קרן אור מבעד לעננים הקודרים שחגו מעליו, קרן אור
בודדת אך מספיק חזקה שסימנה לו את הדרך חזרה לבית, לשקט לשלווה
שבה כל כך חשק, כל רצונותיו היו לחזור לזאת אשר אהב זאת שהייתה
הרוח במפרשיו גם בימים קשים כמו אלה, זאת שתמיד עזרה לו לנווט
לחוף המבטחים הרגוע הרחק מהבדידות והקור. קרן האור התמוססה תוך
שניות ונעלמה כלא הייתה והוא נשאר לבד להתמודד עם הים האכזר אך
הרב חובל הוא שועל קרבות ותיק וגם הוא יודע שהים הוא עקשן וחסר
מעצורים ורק החזקים נשארים לעמוד אחרונים.