[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניב קונס
/
חדר מלון

חדר מלון עזוב שנשאר לבד בצהריים
ראיתי כמה ציפורים, אבל השקט פה שולט
אמרת תמיד שלא להאמין שוב לאותם פחדים
ועכשיו נרגע קצת

קמתי למראה, היא התנפצה מזמן לקול הדלת
משתקפת דמות שלא ברור, מתי בכלל חדרה לכאן
הזמן, הוא לקח כאב ופתאום החדר ריק
ועכשיו נרגע קצת


ואני יודע, את תיקחי אותי איתך הביתה
אני יודע
לוותר עכשיו ואז קצת לשחרר
כמו אז, תברחי כל פעם והחדר יתרוקן
אך השמש תתעורר גם, מחר


איתך הזיכרונות זורמים לאט בתוך המים
רוחות קרירות, הן שוברות לי את הלב בכל חיוך
אנשים, הם עוזבים ואת תמיד נשארת כאן
ועכשיו נרגע קצת


ואני יודע, את תיקחי אותי איתך הביתה
אני יודע
לוותר עכשיו ואז קצת לשחרר
כמו אז, תברחי כל פעם והחדר יתרוקן
אך השמש תתעורר גם, מחר







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני ממש לא
הטיפוס שייפול
למלכודת הטפשית
של "אבא שלך
ערומקו...?"
וכו'.
אז תמיד הייתי
עונה לשאלות
האלה ב"כן",
במקום ב"לא".


עד ששאלו אותי
אם אבא שלי
חרמנזה.


אפרוח ורוד


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/9/15 21:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניב קונס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה