ההרים הם הבית
וערפל הוא רק עוטף קלות
זמן מטפטף במקום פרחים
הוא שייך למעלות שבמעלה המדרגות
עמקים נמוכים וזרם דם
זורם על הגב ועל המרבד
הבית שוכן במעלה ההרים
אליו היום יחזור לו לבד

ההרים עכשיו בית
ובבית בלבול ותהיות
בעין הבהמה ובעין הפרעושים
אל מים מדברים, לשוב ולהיות
צלילים רועדים, חולשה בלתי נסבלת
ואור גנוז שלא יעזור
ברוך הבא אל תוך לב הבית
מפה אף אחד כבר לא יחזור

ההרים הם בבית
ובקשות הן מן הקיר אל הקיר
הבית מלא בחרא
ופה איש אותך לא מכיר
הרצפה רופפת בבית
התקרה מתקלפת ובאוויר חמיצות
פצעים וחבלות במורד עץ הזית
נחזור אל הבית, נחזור לצפיפות

השמש חשכה עליי
ועליי הירח נחת כשלכת
עתה אחי תגן על ביתנו
תגן בגופך ובאש השורפת
תן לי לברכך לפני מלחמה
תן לי להכיר לך בכי וצחוק
תן לי להיפרד ולמות בלי קנאה
תן לי לחבוש את קולך מרחוק