אני אתה ורב
ו300 מחברינו הקרובים ביותר
מאה מהם הכרנו
ונשבעת לא לשכוח את ירושלים

אני לא שוכחת את ירושלים.
לא שכחתי אותה אף פעם.
גם לא את ראשון לציון או תל אביב, ובטח לא את חיפה.

נתת לי טבעת, בדיוק מושלם לטעמי העדין.
אחרי שנה נתת לי עוד אחת ואחרי שנה עוד אחת סתם כי רציתי.
אתה אוהב אותי כמו ילד, כמו ילד שבטוח באהבת אימו.
מי אני שאספר לך על אמהות נרציסטיות וגבוליות?

אני לא שוכחת את ירושלים,
אני חולמת עליה בלילות לפעמים.
זזה במיטה לידך ונאנחת,
מתעוררת מזיעה ומבינה שאני לא בירושלים, לא עוד.

אם אשכחך ירושלים תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי
אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.