הוא עבר ברחוב, כמו בכל יום אחר. רובי ידע שאין לו דרך אחרת
להגיע למקום עבודתו, אלא רק דרך הכיכר. ובכל זאת, חשש פן יראה
אותה שוב. את אותה בחורה שכל כך נקשר אליה ורצה בה עד דמעות.
ואילו היא, פאולינה - כך לפחות סיפרה לו ששמה - נתגלתה בעור
הנחש הפתלתל שלה ובערמומיותה הבלתי נדלית.
שמים וארץ היה נותן לה אם הייתה מבקשת פאולינה מרובי, בעוד הם
ביחד. ההיכרות שלהם הייתה דרך חברים. נשמע קצת בנאלי להיפגש
כך, אך מרגע שנחו עיניו על פאולינה, לבושה בשמלה אדומה
כשחמוקיה בולטים לעין, לא שדופה אך בטעם טוב, הרגיש רובי כאילו
ראה את קליאופטרה לנגד עיניו. עם שערה השחור החלק ועיניה
החומות הרושפות.
היא נענתה לחיזוריו באותו ערב, אצל החברים המשותפים שלהם. זוג
היפסטרים שאהב מפגשים חברתיים רק כדי להראות שהם אנשים חושבים
ורגישים.
הם היו אחד עם השנייה ללא הפסקה. 'התאהבות בזק', כך קרא למה
שיש ביניהם. באותו לילה אמנם הוא היה ג'נטלמן ולא הציע לה לבוא
לדירתו בשביל סקס, אלא רצה לתת לה את הכבוד הראוי בכדי שתהיה
המשכיות למפגש ביניהם, מאשר זיון חפוז.
לפני שפגש את פאולינה המסתורית, לרובי הייתה מערכת יחסים של
שלוש שנים עם עורכת דין, שהייתה תמיד עסוקה עם איזה תיק חשוב
בנוגע לסחר בינלאומי או הגבלים עסקיים, או מה שלא יהיה. כך שהם
בקושי התראו. למרות הזמן הארוך שהיו ביחד, יותר מעין נוחות
ביחסים בלי צורך להתאמץ יתר על המידה, חש רובי בדידות. עד
ששניהם לא יכלו יותר, ונפרדו, כידידים רחוקים.
עם פאולינה, רובי הרגיש שמערכת היחסים שנוצרה ביניהם שונה.
התברר לו שהיא עובדת כשיננית. הוא בהוצאת ספרים, כעורך
ומתרגם.
בתחילה, הכל נראה כמעט מושלם ביניהם. חבריו התלהבו מחברתו,
שהתברר שאהבה משחקי מחשב וכדורגל. והייתה יושבת ומריעה איתם
בכל פעם שנכנס גול לקבוצה המועדפת.
עד אותו יום, שקרה לפני כשבועיים, כך רובי מעלה במוחו את
התמונה, בעודו הולך והכיכר האיומה מאחוריו כבר זמן מה.
הערב אז ירד, ונצנוצים נראו בשמים, כוכבים זוהרים בשמיים וירח
של חצי סהר מראה תחילת חודש. דפיקה בדלת, ורובי הולך ופותח את
הדלת ושם עומד אדם גבוה, פניו עם צלקת לאורכה של הלחי השמאלית,
מעיל עור שחור וידו שולפת אקדח, שמכוון לרקתו של רובי.
רובי ניסה לשאול אותו 'מה קורה כאן, למה?.... מה עשיתי?'
ופתאום פאולינה עומדת לידו ובעדינות מסיתה את האקדח מפניו של
רובי. ורובי שוב שואל 'מה קורה כאן? מי אתה?' פאולינה מסבירה
לרובי בקור רוח, שזה אחיה צורי. היא אומרת לצורי שהוא ממש
הגזים, מאיים כך עם האקדח על חבר שלה.
לאחר שההלם התחיל קצת לפוג מגופו של רובי, וצורי ביקש כוס של
וויסקי, קצת לרכך את האווירה. כי הוא באמת לא התכוון להבהיל
אותו. פשוט היה איזה בחור שפאולינה יצאה איתו כנראה לפניו,
שהתנהג אליה לא יפה.
תוך כדי דיבורים עם שניהם, הבין רובי, שהמשפחה של פאולינה
שייכת קצת (אם לא הרבה) לעולם התחתון. וגם פאולינה אינה טומנת
ידה בצלחת. מה שנקרא, עוזרת בעסק המשפחתי.
רובי לא ידע מה לעשות, רק חשב איך יוצאים מהקשר הזה. הוא ידע
שהכל נראה מושלם מדי, רחוק ממה שזה באמת היה. הוא בתחילה פחד
שאם יברח מביתה של פאולינה וישאיר אותה ואת אחיה הגנגסטר
מאחורה, צורי ירוץ אחריו ויירה בו.
אך הוא עשה זאת בנונשלנטיות, קם ואמר שהוא צריך לקום מוקדם,
בכדי לעבוד על ספר חדש שיצא שדורש עריכה.
מאז הוא לא ענה לטלפונים שלה. הפסיק את הקשר לחלוטין. שבוע
שעבר סימס לה שהוא מרגיש שאין בסיס ליחסים ביניהם שיוכלו
להמשיך הלאה. הוא הרגיש רע מאוד שהחליט ככה להיפרד ממנה,
בהודעת טקסט. אך פחד להתקרב לביתה.
עכשיו, מגיע למשרד של הוצאה לאור 'גנים', עם תחושה שעדיין חסרה
לו אהובה להיות איתה, החל לעבוד במרץ. החליט שלהבא יבדוק עם מי
באמת הוא יוצא. אך אם לחשוב על כך עד הסוף, איך יודעים באמת?
לוקחים סיכון, וקופצים. אין ברירה אחרת!