הם מובלים בקרונות אל
מחנות הכפייה,
העבודה משחררת.
הם נישאים במשאיות אל
מחנות ההשמדה,
משלמים את התשלום
האחרון.
מי זה הם?
הם זה לא אנחנו.
לנו הכוח להפריד ילדים
מאימם,
לנו מותר לייסר, לכלוא
לרצוח מליונים
מידי יום.
הם גם משלמים בחייהם
מחיר טעותנו
משלמים עבור כל דבר-
בגופות נערמות
עולות כמגדל
השמימה
מתכסות בחול
כתל נישא
לרקיע,
הם זה לא אנחנו,
אנו מעל הכל.

אם בזמן מן הזמנים
נשמע אוושת מחאה,
נרגיעה-
לאט לך,
פניך דומים לשלנו.
פיה ידקלם -
דרכינו דרכי נועם,
נתיבותינו שלום.
על שכמנו היא תטפח
כמאשרת
מעשינו לאין סוף.
ואם מישהו
אי פעם
ינסה בריש גלי
לחשוף,
האמת עצמה תדבר-
רוצחים אתם!
קלגסינו הטובים נשלח עדיו,
יכלא גופו עמם
בין קירות חסרי מוצא.
ראשו נערוף
בשרו נאכל,
נאמר בקול גדול-
מי כמוך באלים
אדני
מי כמוך שנתן
לנו
לשפוך דם נקיים,
לחולל את שואת בעלי החיים.
כל הפוצה פה,
לשונו תיכרת, תיחרת
בתהום הנשייה,
לקול השותק תהה זו
שתיקה אחרונה.