בנימין וולמן / טבעת עשן |
אולי
היא נגמרת באיטיות מדיטיבית
מרגיזה
שמא בחופזה
שלא לאחר את הרכבת
האחרונה
עם כל שאיפה ממושכת של
ניקוטין
נשיפת עשן מעומק
הריאות
אני חושב על הסיגריה הבאה.
היא מגיעה מוקדם מן
הצפוי
להווה חדש של
טבעות עשן
שלא כעשנם של מכוניות
חולפות
או
מדורות ל"ג בעומר
פולחניות
אינן רוצות להגיע
מכאן
לזכור דבר
משם
רק סובבות מסתלסלות
מעלה
מעלה
למקום אפוף אפר
עפר נעלם.
לעולם איני סופר
אותן
ככוכבי שמים
או
כחול שעל שפת ים
רק מדליקן
מן המצת שנטלתיו
בהשאלה
ממני
להספיק לעשן
את הסיגריה האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|