[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








I never deserved it, the drug you gave me
Never earned a single dose
Yet you kept on giving it, as if you were the junkie
whenever I'd let you come close

Time's a shitty doctor, and Silence a sneaky bitch
but they taught me what no one else could-
I'm the worst kind of addict
and the worst kind of coward
guess deep down we both understood

I could survive a thousand cold shoulders
as long as none of them's yours

so I stole what you gave and ran back in my cave
and kept coming back on all fours

As you kept standing there, exposed,
it seemed like you must have been mad
Your madness, my love, is the drug I still crave
and the guts I so wish that I had




One could mistake time for a healer or silence for peace
you might as well see it that way
as I swore to you to keep my storms on a leash
and my cravings hidden away.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
(o) (o)



זיקית מתארחת
בבמה וצובעת
לכתום למרות
מחאותיה
הקולניות של
שממית אחותה
שמעדיפה גווני
חרדל חייזרי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/9/15 20:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי גור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה