ראיתי סרט Jhai ho.
מקסים! אני אוהבת את הקצב פה. לוקח זמן להתרגל. עדיין יש לחץ,
כל הזמן, אבל זה נרגע לאט לאט.
בא לי בירה הערב, מאוד.
בא לי ש-א' ידפוק בדלת עכשיו.
הוא עם קצב הודי, זה מרגיע ולחיץ בו זמנית. הוא לא מדבר הרבה.
נראה שהוא לא מגלה לי כלום כי הוא רוצה שאני אגלה לבד. אבל הוא
לא שואל הרבה ולא נותן מחמאות או פידבקים. אימון מצוין להפסיק
להצטרך פידבק. קצת קשה אבל נחמד. לטווח הארוך זה נחמד. זה קרה
רק כי לקחנו חדר ביחד? הוא תכנן שזה יקרה? וכל השאלות האלה,
פשוט בא לנו... מה הוא חושב? מה זה משנה? לא רוצה שהוא יפגע
בי. רוצה כבוד.
יש מבחנים... בינתיים עומד בהם חוץ מה"לא תעזרי לי?" יש נזכרתי
ב-י'. לא רוצה להיזכר בו.
מעניין אם יש עדיין בנים שהם מאהבים הגונים... כאלה שאפשר
למשוך איתם את הזמן. כאלה שיעשו לך נעים ויוקירו את הגוף שלך.
אני עושה את זה, אז למה שאנשים אחרים לא? אני מניחה שזה יבוא
מתישהו. עם מישהו. א'? כנראה שלא. או שאולי כן...