כשפתחתי את עיניי, קרן אור יחידה נכנסה דרך החלון המוסט
בווילון משי לבן.
שמעתי את נשימותיו הקצובות והרגועות של אורלנדו לידי.
החלטתי לתת לו לישון ולהפתיע אותו עם ארוחת בוקר במיטה.
קמתי באיטיות, לובשת את החולצה שלו שעדיין הריחה בריח המדהים
שלו והלכתי אל המטבחון. כאשר הסתכלתי על הבקתה, היא נראתה
קסומה באור יום כמעט כמו שהייתה בלילה, מאות הפרחים שהיו על
הריצפה ניצנצו בקרני האור הדקיקות שחדרו מהווילון, גרגרי אבק
קטנטנים הסתלסלו בשמש כאילו היו סוג של אבקת פיות.
סידרתי על המגש את ארוחת הבוקר עם שתי כוסות קפה חמות. שלפתי
מבין שלל הפרחים ורד לבן בוהק וניגשתי אל המיטה.
בנשיקה אחת רכה הערתי את אורלנדו, עוד לפני שהוא פתח את
העיניים חיוך מתוק נמתח על פניו והוא התרומם קלות לעוד נשיקה
עדינה ואוהבת.
חייכתי אליו בחזרה, ולבי התמלא אהבה. "בוקר טוב יקירתי" הוא
אמר בקול שקט ומנומנם והתיישב במיטה. "הפתעה" אמרתי קצרות
ובמעט מבוכה. הוא פתח את עיניו ונראה מופתע עד מאוד. "ארוחת
בוקר למיטה, לבחור האהוב עליי."
"את בטח אומרת את זה לכל הבחורים שלך" אמר בחיוך קל.
אחרי הארוחה הקלה לאורלנדו הייתה עוד הפתעה אחת בשבילי. הוא
הוביל אותי אל החלק האחורי של הבקתה, מהדלת ניתן היה לראות
רצועת חוף פרטית ושקטה, הים נמתח לו עד אין סוף ונראה כה שלו
ורגוע. "סיימנו את הצילומים, ולכן אנחנו לא צריכים למהר לשום
מקום, יש לנו את כל היום רק לשנינו ואני יודע כמה את אוהבת את
הים" אורלנדו אמר מניח את ידו החמה על גבי. ברגע שראיתי את
החוף המושלם שנשקף מולי ואת החול הלבן הרך והמזמין רצתי אל הים
כמו ילדה קטנה.
כשהגעתי אל שפת הים, קצף הגלים דגדג את בהונותיי, הרוח רפרפה
בשערי וחולצתו של אורלנדו התנופפה קלות. נתתי לרוח להשתלט עליי
ועצמתי את עיניי, אוויר הים עלה באפי, נשמתי אותו עמוק והרמתי
את ידי אל על, הרגשתי בדיוק כמו בחלום. לפתע זוג ידיים חזקות
חיבקו אותי מאחור, ונשיקה רכה נחה על לחיי. כשפתחתי את עיניי
ראיתי את התלתלים החומים על צדודית פניו, ידיו היו שזופות
ורגליו יחפות כשלי. הפעם כשהסתובבתי ידעתי שגבר חלומותיי איננו
רק חלום. הסתובבתי בתוך זרועותיו והסתכלתי עליו. הוא לבש את
בוקסר הסאטן השחור שלו, פלג גופו העליון חשוף. אצבעותיי רפרפו
בעדינות לאורך החזה שלו וחיוך עלה על שפתיי, הבנתי את שידעתי
מהרגע הראשון שראיתי אותו... אני מאוהבת!
רכנתי קלות ונישקתי את גופו, הוא התכופף ונשק לשערי, העביר בו
את אצבעותיו ברכות, הוא הרים את ראשי ונשק לי בצוואר, בלחי,
במצח, בעפעפיים הסגורות, בקצה האף ולבסוף הוא נישק את שפתיי.
חום שפתיו ורכותן העבירו זרמים בכל גופי, הרגשתי איך גופי
מתקשת אל גופו דורש בקרבתו. ידיי שיחקו בתלתליו המושלמים.
בתנועה עדינה אחת הרגשתי איך אורלנדו מניף אותי בזרועותיו
ונושא אותי, עדיין מנשק ברכות. שמעתי את פכפוך הגלים, הרגשתי
את הטיפות הקרירות על גבי. אורלנדו הוריד את רגליי בתוך מי הים
הקרים ופתאום הרגשתי גל גדול מציף את גופי התרחקתי קלות ורק אז
הבנתי שהגל הגיע מאורלנדו ובחיוך שובב נשטפתי על ידי גל נוסף
אבל הפעם זאת הייתה הכרזת מלחמה.
אני לא יודעת כמה זמן היינו בים, משפריצים מים, מטביעים אחת את
השני, צוחקים ומשתוללים, אבל כשיצאנו השמים התחילו להתכהות
והרוח הייתה קרירה. אורלנדו כרך את זרועו המגינה מסביב למותניי
מצמיד אותי אל גופו החם ויחד חזרנו אל הבקתה.

כשנכנסתי בחזרה לבקתה הופתעתי לגלות שהיא נקייה ומסודרת
לחלוטין.
כל הפרחים הטובים הוכנסו לאגרטל בעוד שהשאר נעלמו. המיטה הייתה
מסודרת והכלים מארוחת הערב מסודרים במקומם. אורלנדו צחק כשראה
את המבט המבולבל על פניי, הוא התקרב אליי ולחש לי בקול רך
"בשבילך נסיכתי, עד חצי המלכות."