ט. מכחול / חורף |
חורף יבוא
חורף יבוא, ותמיד העגמומיות שבו וזו שבי, ארגיש שייכת
ולמה איש עגום איננו כמו חורף
איננו דומם, מדבר הוא בשפת בני אדם
מרפרף הוא על פני זיכרונות,
שאורגנו בקפידה, הופך והולך
עכשיו אני צריכה שעות נוספות,
כי האיש הזה הרעיד אותי עד נימיי נשמתי
וגם האיש הזה אינו בשבילי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|