|
את
תמיד תהיי לי אמסטרדם
איך להבת. חרכה לטיפתך
אור שבור היית
כלבנה שחורה זרחת לליל חיוור
לב העיר פיעמת כפצע
אכזרית
כחרב מרקדת
רחמנית
כרוח ים בשוך סופה
קשה את לי
כאמסטרדם
כלהב קר
כמראה שבורה.
תשע"ה
בין נשוא לבהעלותך
|
|
איך קוראים למי
שהיתה אשת-
נעוריך,
אם-ילדיך, וכבר
לא?
"אשתי
הביולוגית". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.