עבר הרבה זמן מאז שישבתי על האסלה עם דמעות בעיניים
מאז ששכחתי את עצמי בתוך הניאגרה
מאז שנהניתי למחוק את צלם האנוש.
ואני
הבוגרת, השקולה
מתגעגעת לימים של סוד אפל המרחף תמיד סביבי
כמו הילה שחורה המעטרת גופי
מתגעגעת לכאב המכתיב אותי
כמהה אליו שימלא שוב ורידי
בזרמי השראה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.