הוא הביא עמו למסיבה
בקבוק ריק הוברח לאירוע
ונזרקה לאוויר התודה
ולוותה בחיבוק קר רוח
הפילים שעטו מסביב
בצהוב, באדום, בשחור
ברהב השתקפו ברבורים
באריכות הצוואר
הנגדשת באור
מראם קפוא והדור
מנופח, חלקלק, ועכור
אחוז בעשר מעלות
הוא ניצב
ומרפרפת עליו
ביד עם הגב
לא להלהיט גוף בתאוות,
בחום המצמית
המשקה עוד ימית,
וממשיכה לדרכה, המארחת
הוא מבטו בה מגניב
יין לבן בחנות של חרסינה
מתנה כדי לא להעליב
מהביל אדים בצינה
כולא אוויר לנשימה
לא שירה אחרונה
רבה מאומה
רוויית הקרבות.
במפגין הונח במרכז השולחן
אך בעל קוטר היה הרהיט
וסביב לשמש שיצקה המנורה
הצל האור המרטיט
מראשו נפלה עטרה
הדליקה בביסלי
ובבמבה ריחשה
ודובוני הגומי, גם ביערה
נצצו אדוות בנהרות הוד זכוכית
והזמן כאילו בא והרעיד
ברבור ופטפוט של הקהל המטריד,
שהותירוהו בצד מיותם -
אנוס להתרפס לאניס
הוא את הבטן מכניס
בודק אם הוודקה גלמודה
כי הערק נטש ת'עמדה
אפילו שזו העמדה
של פנים,
הוא לא מבציר מפורסם
מבוצר ומפורז
בעצמו ומפותחן,
הוא "מהצד שלה"
אם לא במרכז
של שיחות שנחרשו בדישן,
אם אותו יערו לכוסם
רעים חלולים
יחלצו את השד,
פעם ניסך באוהלה -
במשכן האלים פקוק גם בודד
אף אחד לא שאל ככה סתם
אם קר לו או מר-לו,
מבעבע או תוסס?
כל הזמן בשעם כוסס
לו רק לא הקישו
והיו נענים
בהדו של בקבוק ריק,
ליצן שצוחק,
מזיל איפור של שנים. |