New Stage - Go To Main Page

אביב זוהר
/
מי אני באמת

אני נאמן, נאמן למדינה, נאמן לעבודה, נאמן לחברים, נאמן לממסד,
נאמן... לעצמי?
או שאולי אני משקר לעצמי? בעצם למה שאשקר לעצמי הרי אני הולך
לפי ה"אמונות" שלי ולפי ה"דרך" שסללתי לעצמי במהלך החיים
האלה.
אז הייתי חבר נאמן... או שאולי...
הייתי בן טוב להוריי... או שאולי...
בטוח הייתי חיילי טוב והמפקדים שלי אהבו אותי אבל... זה באמת
משנה משהו?
האם הייתי בן זוג טוב? שאולי מה שנראה לי מבעד לעיניי הם האמת
לאמיתה ואולי אני משקר לעצמי וחושב שאני משהו כשבעצם אני משהו
אחר לגמרי?
אני רואה בעיקר את המחמאות שאנשים אומרים לי אבל האם אני מספיק
פיקח לראות גם את החולשות והחסרונות? לא בטוח. נורא נוח לי עם
היתרונות.
אני יודע שאני לא נאמן, לפחות לא הייתי נאמן במאת האחוזים בכל
מהלך חיי.
אולי אני מתיימר להראות כזה ילד טוב אבל כנראה שאני ממש לא
ואני נראה לעיני אנשים חיצוניים כאחר ממה שאני חושב על עצמי.
אז פעם חשבתי שאני חנון, ילד טוב ושקט, בכל זאת אימא שלי חושבת
שאני כזה למרות שכל האימהות חושבות ככה על הילדים שלהם.
החברים הקרובים יודעים מי אני... אני חושב...
אולי יש פה עניין של חשבון נפש, אבל לא מהסגנון העתיק והדתי
שאדם מתייחד עם עצמו ותוהה במה חטא.
יש פה עניין של אדם המתייחד עם עצמו ותוהה מיהו ומה הוא. חקר
עצמי ובלי מוסבר למען מטרה אחת-להיות אדם טוב יותר.
אז אדם כזה שזקוק לחיפוש צריך מדריך? אולי רוח? אולי סתם
השראה?
איך אדם עומד, שפוף ומביט בחסרונותיו ובצדדיו הפחות יפים ולא
מסתובב ובורח?
אני לא ידע, אני רוצה לדעת, אבל עדיין לא יודע.
רוצה! מחפש! עדיין לא הצלחתי למצוא את הנתיב, יש את ההשראה,
אולי סוג של רוח לא מובנת כי הכיוון לא ברור.
אז התחלתי, נקודות כלליות לא משהו ממש מעמיק.
מסתבר שהחברים שלי לא יודעים לחשוף בפניי הכל.
הכי גרוע זה שמסתבר שאני לא שקוף או שאולי אני לא ברור או
שאולי אני לא יודע להסביר את עצמי כי גם כשאני מנסה אני לא
מצליח והכל נשמע כל כך מופרך.
אז אני מזויף, מאכיל את עצמי בשטויות במקום לאכול אוכל אמתי
בריא ומזין.
ואיפה הבעיה? שמסביבי אני רואה רק מזויף, וכשאני רואה משהו
שהוא אמתי אז אני מתפעל. ואני מגלה שאני כמוהו אמתי ואני שמח,
כי ככה אני חי, למען האמתי, לא למען הזיוף וה"רוצה להיות".
אז אני צריך, האם אני באמת ידע מה אני צריך?
מה אני צריך? אני מבזבז אנרגיות על הדברים הלא נכונים ואני
מסתכל בכלל לכיוון הלא נכון והכל נשרף על התפל ולא על העיקר.
וכשכולם הולכים על הנתיב הבטוח אני מוצא את עצמי תוהה האם לי
יש נתיב והאם בכלל אני מבין מהו הנתיב שאני צריך לבחור.
הנה שוב זה מגיע כמו כל דבר בחיים, הבחירה הנכונה. בשלב מסוים
כבר אין לי עם מי להתייעץ וכל היועצים נהיים לא רלוונטיים.
אז אני מתייעץ ומתבלבל והולך לאיבוד סביב הזנב של עצמי. אני לא
מאלה שמבקשים עצה ובסוף עושים את ההפך.
אני הולך לפי האינטואיציות ואני סומך על החושים שלי גם אם הם
לפעמים כהים.
ואני מרגיש, רוצה להרגיש, צריך להרגיש. לא תמיד זה קורה.
כשאני מרגיש זה מתפרץ, כי כשצריך זה לא יוצא וכשזה יוצא סוף
סוף זה עצמתי. איך אני מחכה לזה שזה יתפרץ ממני ויציף אותי,
אבל אז אני נהיה חלש, מנגנוני ההגנה שלי מתפרקים ואני חשוף.
ואולי אני רוצה להיות חשוף להבין מי אני ולמה אני נאמן ומהו
הדבר האמתי וכשאין לי מגנים וחומות צפים להם כל הדברים הרעים
צפים להן החסרונות ואז אני נפגע. נפגע בקטע טוב. נכון שזה קשה,
נכון שזה מרגיש לא משהו בהתחלה אבל זו הארה.
לשם אני חותר. להארה. חייב אותה למען ההשראה. בלי השראה אינני
חי. החיים שלי מסתובבים סביב השיר הבא שאכתוב שישקף רגש מסוים
או הרגשה.
הרגשה. לא באה בקלות, ואם זה כעס או שמחה או עצבות קלה היא לא
תמיד נחשבת להרגשה שאני מחפשת, כזו שתפרוץ את המחסומים כזו
שתלבה את היצרים, כזו שתשבור את הקלישאה העצומה שנקראת... בעצם
למה להסתבך עם הגדרות?!
לא צריך הגדרות. או שאולי אני חייב להגיד שאני מאוהב, או אוהב,
או שונא או... בעצם צריך. צריך להעביר לצד שני שיקוף של רגש או
תחושה. ככה זה נהוג. נורמה. אני כמו עכברים שהולכים אחרי
החלילן שמהפנט אותנו ואנחנו לא מודעים לנתיב או למטרה.
אנחנו לא מודעים לכלום הכל מטושטש אבל אנחנו אופטימיים כי הרי
בחיים הכל אפשרי והכל תלוי בנו ואצלנו נמצא הכוח!
לא באמת... אבל אני אופטימי.
אני נאמן לדרך. הרי לא סתם עשיתי את המסלול הקבוע שכולל בית
ספר, צבא, עבודה מועדפת, טיול אחרי צבא, לימודים עבודה... טוב
עוד לא הגעתי לשלב החתונה ילדים משכנתא כלב חתול ודג זהב. אבל
זה המסלול, הקבוע.
רע לי עם זה? לא. אני אפילו רוצה!
ומה שהכי בטוח... יש לי עוד כמה שנים לחיות ולבחון באמת... מי
אני באמת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/11/15 21:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה