כשלא היה לי מה לעשות
כן, כשמתתי משעמום
כתבתי לך איזה שיר
פרוש על פני היקום
כל אחד בא וביקש
תקריא לי, תיתן רמז
שמרתי אותו לך
הוא מצוי בפח הזבל שלך.
>>>>>>>>>>>>>
כשנגמרו לי השמיים,
ועמדתי עירום מול רוחות הכפור
לא כיסית את מערומיי
נתת לי לרקוד עירום כמו אינדיאני שוטה
הצתתי סיגריה וצרבתי כאב בחזה
שמרתי לך פינה קטנטנה בלב
כן, אהבה זה דבר מחורבן.
>>>>>>>>>>>>>>>
וכשאמרת לי מה איתך,
תפתח ת'דלת, תפתח בבקשה
כבר הייתי שיכור כלוט
רק אני והלב השבור
רציתי לצרוח, רציתי לבכות
לא מגיע לי יחס כזה
התמסטלתי מייסורים
והמשכתי עם עצמי לחיות.
>>>>>>>>>>>>>>
כשרבו המילים על המעשים
הרגשתי בודד מאוד, שכחו אותי כל אוהביי
כתבתי שיר עצוב
כשאני יושב על המיטה
גבי שעון לקיר
מקונן בעצבות נוראה.
>>>>>>>>>>>>>
עכשיו אף-אחד לא אומר תקריא לי
עכשיו לאף-אחד לא אכפת
הפכתי לאיש מפעם
שמתעקש, עוד מתעקש, לחיות.