עמית רפי / רגע אחד |
אל קיר והדק
אינני יודע לאן נשבו הרוחות
שם על החוף העצוב הזה
ששקטו גליו,
לרגע אחד שלא נגמר עד עכשיו
שלא מפנה את הגב
מכדי לשכוח
אמנון,
לא היה לי את העונג לכאוב אותך כראוי
רק תמונות מגלמות איזה נצח
ואולי זה מספיק
נוח על משכבך בשלום.
4.5.2014
מוקדש לאמנון זמיר זל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|