New Stage - Go To Main Page

גיא שמש
/
המסיבה של מישל

זו הייתה מסיבה מהסוג שמתערבבים בה, שותים ושומעים מוזיקה,
אוכלים חטיפים ובוטנים. ידעתי שאני הולך להיות אידיוט מושלם
במסיבה הזאת, התאמנתי על האידיוטיזם שלי כל חיי, ואני הולך
להרשים את מישל הענוגה בצורה כזאת שהיא תיפול לרגליי. לבשתי
חליפה עם מכנסיים תכלת וחולצה אדומה עם עניבה סגולה, פרח כחול
בכיס החזה, ומקטורן סגול. אני חושב שאני יכול לעשות את זה,
להיות האידיוט הזה שהם יזכרו תמיד, וכמובן להרשים את מישל
באידיוטיזם שלי, עד שתלטף לי את האף ותשחק לי בתנוך האוזן.
ותגיד "אתה כל-כך חמוד, אתה כל-כך מתוק, כמו כלבלב קטן." רק
מהמחשבה על זה עמד לי.

החניתי את הקורקינט החשמלי בסמטה לצד הבית, וקשרתי אותו בחבל
פלדה עם מנעול לתמרור שאמר שכאן לא זורקים זבל, "העבריין
ייענש". נכנסתי לחדר מדרגות קטן בבית ישן ומרווח, מהתקופה
שאנשים נתנו את הלב והנשמה לבנות את בית חלומותיהם, ואף בית לא
היה דומה לרעהו. עליתי במדרגות הלוליינות המוזרות, שהתעקלו
בצורת בננה סביב החצר המרכזית, שלא הייתה גדולה, והייתה מוארת
מפנס תלוי על הקיר שהאיר באור צהוב עתיק, כצבע שתן. הגעתי
לדירה ודפקתי על הדלת, והאורחים הם שקיבלו את פניי בפנים
מוארים כשהם שיכורים, ומלהגים משהו שנשמע כמו "כמה טוב שבאת."
האוויר היה לח בגלל הקירות האווריריים העשויים גבס, ומזג
האוויר הלח של הסתיו שהתריע על חורף מתקרב. הלכתי בין האורחים
וישבתי ליד עציץ גדול עם צמח גדול מלא עלים שלא ידעתי את שמו.
המוזיקה המלטפת ריככה את מוחי, ורחרחתי את עלי הצמח בחושניות.
ראיתי את מישל בחטף זורקת אליי מבט, וזו הפעם הראשונה שראיתי
אותה במסיבה הזאת. בדרך-כלל היא מתארחת במסיבות יוקרתיות יותר
של אידיוטים מפורסמים, שמרוויחים עשר-עשרים מיליון דולר לשנה.
שיחקתי עם הגרב הסגולה שלי, והסוליה השתחררה והשמיעה קולות
גומי של "פלאק-פלאק" כשהנעתי את רגלי. זה היה מקסים בעיניי. כל
הזמן מילאו את הכוס שבידי במשקאות חריפים מוחלשים, חלקם היו
מוגזים, וחלקם היו מתוקים מדי. רקדתי את ריקוד הלולב המפורסם
שלי, ואנשים מחאו כפיים, ומישהי אפילו החליקה אצבעות על ישבני.
ראיתי בזה מחמאה. קטפתי עלה מהעציץ הגדול, ומחיתי את אפי, אך
נדמה שהעלה הכיל חומרים מגרים לאף, כי התעטשתי בטירוף ונזלת
שלי עפה לכל עבר. אנשים חייכו בחביבות, ואני מחיתי את אפי
בעניבה שלי, והתהלכתי כשכתם נזלת גדול מתנופף עליה על בטני.
אנשים נתנו לי כבוד והקיפו אותי, ואני גמלתי להם בהקאה הגונה
על השטיח הפרסי היפה הלבן שהיה פרוס על הרצפה, ואז פניתי לעציץ
שהפך קרוב ללבי, והשתנתי לתוכו נתזים קטועים. אחר-כך בדרכי לבר
המשקאות הקטן - החלקתי על הקיא שלי, ועוד שתן השתחרר, הפעם
בתוך מכנסיי, כשאני שרוע בצורה משונה עם רגל שלוחה לפנים ורגל
מקופלת אחור, ומרייר בצחוק ובכי שהתחלפו לסירוגין במהירות. ואז
פשוט ישבתי בצורה הזו בתוך הקיא שלי, והרעתי בקולות רמים כשאני
מניע את ידיי, בעוד אנשים רוקדים סביבי, שותים, ומביעים כלפיי
הערכה.

ידעתי שזה יקרה, מישל הבחינה בי בתור אידיוט מוכשר ביותר,
ולקול צהלות הקהל היא הרימה את שמלתה המפוארת שמתחתיה הייתה
עירומה ללא תחתונים, והשתינה עליי ישר לפרצוף. לקח לי רגע, אבל
הצלחתי לקלוט לתוך פי את השתן המתוק שלה, ואז היא הובילה אותי
לחדר צדדי לעשות בי מעשים. לא היה מאושר ממני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/9/17 13:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה