New Stage - Go To Main Page

כלבי אשמורת
/
מרוב דובים לא רואים

רזרבות של אנרגיה מתבזבזות סתם
כשאני פותח את הברז, כשאני מוריד מים באסלה
יכולתי להתקלח, אבל אין חשמל
יכולתי להדליק את התנור, אבל אין גז
לכן אני יישן על מיטה בלי מזרן,
כי המזרן נמצא בכביסה
והלחם נגמר, אז אני נאלץ לאכול עוגות
הסיגריות משמשות אותי לצרכים בסיסיים בלבד,
כמו להתחמם בחורף
ובקיץ אני מדליק איתן את המזגן
אבל בולי העץ נגמרו, כי כרתתי את כל היער
ולכן אני נאלץ לשתות אקסל
המקלחת רטובה גם בחורף, וזה מטריד,
אותי בתור אזרח שומר חוק ומסורת
לכן אני לא מבין למה אני צריך ללכת למכולת,
רק כדי להשיג מזון
יכול היה להיות פשוט יותר אם הייתי מדליק קטורת
וכך מגרש את ריח העשן
אבל הילדים לא משחקים איתי תופסת
למרות שאני מצליח תמיד להתחבא ולהיעלם בזמן
אולי זה קשור לאיכות המזון שלי,
או לעובדה שאין לי מרפסת
כך או כך, אני לא מצליח לשרוך את השרוכים
ולאבד בו בזמן את כדורי ה-ויטמין.



ריח של עופרת ודם
זה כל מה שנשאר
זה כל מה שנשאר
זה כל מה שנשאר.



אני ממש שמח
וטוב לי
אחרי הכול.



חם כולך חם, יותר מדי חם
בוא נשתה חם, אתה עושה לי חם
אני נוזלת חם, את מרווה וחם
עוד פחית שיקוי, תצנן אותי, חם

לקחתי פחית משקה מאצל המקרר
במכולת. מישהו הזיז ארגזים
של פחיות משקה במכולת.
הוא התכופף ואני עמדתי לידו
במכולת. לוקחת לי פחית משקה
במכולת. הוא ליקק לי את הרגל החשופה
במכולת. כזה מטומטם וזה מה שהייתי צריכה
במכולת. נרטבתי בבת-אחת, עשיתי כאילו
כלום. במכולת. כזה מכוער וגדול ומטומטם
וסוטה, בדיוק כזה אני רוצה לאלף.

חם לי יקירי, חם לי מאוד
מצננת את עצמי במקלחת, זורמים הדמעות
של הזיעה מגופי החבול, נחם אותו
בנשיקות, יקירי אבירי, בועל אגני.



הוא צרח על הדלת - אני לא יכול יותר
הדלת ניסתה לישון, וגם אני
חברה שלי כבר לא מסתובבת ליד הדלת
אני חולם שאני נותן לה פרח,
והיא יורקת לי בפרצוף, לא יפה
הדלת ניסתה להתנגד לאיש,
אבל הוא בעט בה, והיא צעקה
דלת מטומטמת - הוא צרח
אנחת הצער שלה הייתה קורעת לב
ובחלומי היא נכנסת בדלת,
הדלת סגורה, אבל לא נעולה,
והיא מתקלחת
לפתוח את הדלת, או לא
ואם אפתח, מה יקרה?
דלת מטומטמת - הוא צועק ובועט בדלת
והיא נאנקת בכאב
אני חולם שאני נותן לדלת פרח,
והיא נפתחת לפניי, מחויכת.



לפעמים אני שותק, כי אין לי מה לומר
לפעמים אני צורח, אבל רק בתוכי
לפעמים הכול פאנן, או שכך נדמה
אני מעשן את הברזייה כי אין לי מים
אני אוכל את המנורה כי אין לי אור
ואני יורק על הזגוגית בחלון כי אין לי אוויר
ואני מתנצל אם פגעתי במישהו,
אבל גם בי פגעו
והרמזור מתחלף בצהוב, והכול בהשהייה
המכוניות מזנקות במקום,
הדגל מונף על העיר הישנה
ונדמה, הם אומרים, עולם איבד את דעתו
אני סבור, אני אומר, שהוא איבד את דעתו מבראשית,
ורק עכשיו מבין
הילד שחצה את הכביש, נדרס,
ופגעה בו מכונית ושפכה לו את המוח
איזו שבשבת עם תרנגול מפח,
מסתובבת, מסתובבת, כל הזמן
והערים ריקות מתוכן,
והרשת מפוצצת מתסכול
ועל הגדרות מוצבים שומרים,
עם קסדות ושריוני ברזל,
וכידונים מחודדים
ומתחת לאדמה מאכלת מתהפכת
ובשחקים זורמים העננים במהירות
אדם יושב ואוכל את רגליו לשובעה
ברקיע השביעי רוטנת הרוח.



הם מתאמנים לא רחוק
בסיבולת לב-ריאה גמישות ושרירים
מתרוצצים כמו ברחשים אחרי כדור
רצים מקצה מגרש לקצה וצועקים
והוא יושב במרפסת מאחורי חלון מסורג
מעלה עשן סיגריה ונפוח כמו בלון
זוכר שפעם גם הוא היה כזה,
אבל נכנע מזמן להזנחת הגוף
כולו שומנים ולב חלש
והריאות כבדות מ-שנים של סיגריות
הוא לא זוכר מתי רץ, או עשה כפיפות בטן
או שכיבות שמיכה, או הרים משקולות,
או כופף קפיצים - בשנים האחרונות
הוא רק זוכר אותו הולך למכולת
והחולצה נדבקת לו לגוף בזיעה חורף קיץ
וקונה עוד קרטון של סיגריות ואלכוהול
המוכר מכיר אותו, ואומר לו שלום
"עוד פעם באת?" אומר המוכר בבדיחות
נגמרו הסיגריות, הוא אומר, נגמר האלכוהול
הוא שם דיסק של דיף פרפל, יושב בחלון המסורג
כמו בכלוב. שותה ומעשן ומגחך
ילדים קטנים מתרוצצים
מה ילדים קטנים מבינים?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/7/15 20:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה