לאחר המילים
נותרנו שותקים.
שקטנו כך זמנים ארוכים
במעמקי העיניים אין אויר לדבר
אין פעימות לנשום
שפתיים מתרווחות לרגע
נסגרות שנית
ואין.
השקט ממלא בינינו
עולמות של כל
ושל לא יכול, להיאמר.
כשתמו המילים
שתקנו.
וכשתמה לנו השתיקה
חיבקנו
כה חזק אימצנו
עד אבדן נשימה וכאב. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.