מדוע אינך כותב? את שואלת אותי ממרחקים
דרך הכבסים הרטובים, המטפטפים שלך
דרך המחברות האילמות האלימות שלך
שורות על גבי שורות של שתיקה מופתית
את קושרת ומצליפה בבשרי, את דורשת את קיומי
אבל כשאני בא אליך את נבהלת ורצה למרחקים
מדוע אינך כותב? את שואלת אותי שנית אבל את יודעת
היטב מדוע חדלתי, את יודעת היטב שבלעדייך בחיי
בלי הכאב המתוק אני לא מוצא את המילים
אני מתבלבל, אני נושם את נשימותי מסודר
ואין לי צורך באמת בשירה הארורה הזו
שירה מיועדת רק לאנשים אומללים
שמכבסים את המילים בשעת לילה מאוחרת
כשאיש אינו רואה מה מר כאבם
השירה מיועדת רק לאנשים אומללים
שמחפשים את המילים בשעת לילה מאוחרת
ולא ימצאו את מנוחתם עד שיכתבו את מר גורלם.