נפתלי גדסי / כסירה מתרחקת |
ולבדי אני כסירה שמתרחקת
בלב הים
נוטשת את משאי את אישי
נותנת לרוח לנווט את חיי
ומביטה לאחור
מתענגת בצימאון בטרם נפרדת מזיכרון אחרון
ומאבדת אחיזה ומשמעות של משוט.
אני לפעמים חסרה את אני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|