אם אתאר את הסערה
שהיא מחוללת בי
יהיה זה כהודאה.
מותר לי לשתוק
אל מול יופייך,
מותר לי לשתוק
ואסור לי לחייך.
מעלינו תלוי בבירור
שלט יציאה,
כרטיס הזמנה לבזאר המוכר הזה,
בכל יום אני חולף במעבהו,
ולא מוצא בו גם דבר אחד שראוי להיות
סיבה בפני עצמה.
אולי מלבד המילים שהיא מחוללת בי,
משלהבת אותי אל תוך הסערה
המוכחשת, העלובה, הנפלאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.