|
כיסו אוזני קולות הזמן
וצקצוקי לשון הומים.
כעת עוד מנסה
שלא לחוש. שלא לשמוע.
קולך צרוד
קורא בשמי
זה קול בכייך בכריות ספוגות הרעלים
ונדנודי ראשים כפופים בעצב מעושה.
ביקשה נפשי מפלט
שיקחוני העורבים
ויניפוני מעלה
אל מבצרי החושך השותקים
שם לא יכאב יותר
שם לא תבוא חמלה
וגם לא אהבה.
שם לא יבואו רוחשים
רגשות אשם חסרי תועלת.
אחר כך אירדם אולי
כך יביאוני עד אליך
שאתנחם,
שאתכסה בשקט של זקנך
ובחיבוק הזה שאין בו תנאי או דופי. |
|
|
לכבוד אדון
העורך,
רציתי לשאול אם
סלוגנים
חייבים בקורטוב
של הומור,
או שאפשר לכתוב
סלוגנים
בעלי משמעות
קיומית,
כמו "חיי אדם
קצרים הם
ומלאי יגון".
לתשובתך אודה,
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.