צביקה בינסקי / שתיקה |
נאלמו לפתע זמירותיה
התכנסה בעצמה ,שתקה
דעכה לאיטה וכבתה
תוכי צר מלהכיל מילותיי
לא פורצים עוד בשצף כתבי
ידי יבשה ושותקה
נשמתי מתוכי נעתקה
מייחל שוב לרגע בו ניגוני ישורבט
ושורות על הדף ימלאו המבט
הרגע בו הרגש יתפרץ בגבורה
ותשקוט נפשי - עת שוך הסערה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|