יאיר בן דוד / כמו פעם |
כמו תינוק מרחם אם.
כזאת יפה אדום לוהבת
את לבי בה מכסה.
שדה חרוש אחרי מטר
משאיר תקווה ליום מחר.
כמו אהבה שלהשקות ולפרנס
תביא איתה תשוקה לעוד ולהמשך
נדמה שזה כבר לא מה שהיה
האש נלחמת מנסה שלא לכבות
זוכרים מילים ונגיעות מבט
את כל ההתרגשות ואת כל הלהט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|