New Stage - Go To Main Page


הוא היה בן-זונה למופת, מה שקוראים האימא והאבא של הזונה, הוא
היה מלכת הזנות, מלך זונה, אל הזונות של בני-האדם בתור בן-אדם.
אבל אף-אחד לא ידע ש-כל לילה הוא היה מתמוטט, ומייחל למוות או
פשוט להיעלם לתוך החור השחור, לתוך החושך, לתהומות גיהינום
והשחקים של גן-עדן. כל יום הוא היה יושב וסופר גפרורים. כל
הזמן יושב וסופר גפרורים. גפרור אחד, גפרור שתיים, גפרור מאה
אלף ואחד... מיליון גפרורים ליום, כל יום, היו עוברות תחת
אצבעותיו הצנומות, והוא לא היה מתבייש לשתות, או לקחת כדורים,
או ללקק סם שנדבק לו לבגדים. אגרטל אחד, כמה עציצים, ואישה אחת
שצועקת לו בתוך הראש. זונות ממין זכר ולק על הציפורניים. גבות
משוחות ועפעפיים צבועות. משתין בישיבה כי הוא לא מבין מה זה
הדבר הזה בין הרגליים שלו, ואיך משתמשים בו. עיניים בעורף
ועיניים בצוואר, סכין נעוצה ביד ימין. אברכים מברכים אותו
שלום, שלום, והוא אומר שלום, שלום, אבל במשמעות ההפוכה. ילדים
מלטפים אותו גדול, גדול, והוא נופל לתהומות השכחה. רמזורים
מהבהבים אותו עמוק, עמוק, והוא חוזר עם צריבה באישונים. אנשים
אומרים לו, חזור, חזור, והוא הולך ומתרחק...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/4/17 5:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה