הוא צועק עליי, מה, אתה לא יודע מה להביא?! הוא התקשר ומלמל
משהו ושאל אם להביא לחם פרוס או פיתות, אמרתי לו שאני לא יודע.
אז הוא שאל שוב - יש לכם פרוס ופיתות, מה להביא? אז אמרתי לו
שאני לא יודע, אז הוא צרח - לחם פרוס או פיתות?! לחם פרוס או
פיתות?! תענה כבר!!! ואני התחלתי לבכות, אני לא יודע, אבא, מה
זה משנה, אני לא יודע אם לחם פרוס או פיתות...
אז הוא אמר שהוא יביא גם וגם וניתק.
=================
מתייחסים אליה לא יפה, הם צועקים עליה ודוחקים אותה לפינה. מה
החטא שלה, שהיא בנתה על גברים שידאגו לה, והם לא דאגו, למה
להם. למה לא דאגתם לי?! היא צועקת ובוכה, לא חייבים לה כלום,
הם אומרים. ועכשיו היא כבר מבוגרת בלי בית של עצמה, אפילו לא
שכור, נודדת בין בתי מכרים שגזלו את כבודה ואת רכושה הדל
ואפילו את בתה. למה אתה לא דואג לי?! היא צועקת עליי ובוכה. לא
חייב לה כלום, אני אומר להם.