בימים ארוכים, נטולי שעות ומספרים
מוצאים את עצמנו משוטטים
כמו כלבים ללא רצועה,
מחפשים פינה לשכב עד שתחלוף הסערה
זה לא טוב וזה לא רע
אז מה זה בעצם עכשיו?
מבקשים להתפרץ
לצאת מעצמנו פעם אחת
אין לנו לאן, ומה נעשה עם השאר
הדם שזורם בוורידים שלנו
לוקח אותנו הכי רחוק שאפשר
אין כאן תחנות עצירה ולא ערי מקלט
אנחנו כלבים נובחים שאף פעם לא נושכים
בוחרים לאבד את עצמנו
מה שאנחנו מסוגלים לוותר עליו ועל מה שלא
זה הגבול שלנו לקיומנו
כמו כלבים ללא רצועה, מחפשים מקום לישון
הכלבים לא מפסיקים לנבוח
הילדים מסתתרים בפינה
לכול אחד מאיתנו יש נשמה של רוצח סדרתי
תביאי את הגופה, נסדר את הראיות
בסוף, עם זה אנחנו נשארים
מספרים נמוכים, פנים חבוטות
אל תעצרי עכשיו, אל תלכי מכאן
הדם שזורם בוורידים שלנו
לוקח אותנו הכי רחוק שאפשר. |
