לבי הולם כצלילי התוף בינות עצים גבוהי קומה,
המחשבות נודדות בין ערות לשינה.
על מיתרים את מתנגנת בפריטה עדינה,
מסתחררת מתוך קלידיו של פסנתר,
כתווים המרכיבים יצירה.
ארומה של ריח גופך,
מערסלת אותי אל החלימה.
זכר שפתייך הענוגות,
ממלא אותי תשוקה.
מדמיין אותך לידי,
מחבק לך בחום גופי.
מקשיב להלמות לבך
חרישית,
עת את נרדמת,
נושאת אותי אל מחוזות הרגש,
על פני גיאיות של שקט
וערפלי מים,
אל מעבר ענני השחק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.