New Stage - Go To Main Page

פיני בוכניק
/
לחץ חברתי

נדב היה הילד הכי פופולארי בכיתה והיה ידוע בתור הילד הכי חזק,
הכי חכם והכי יפה, לאט לאט נרקמה מזימה על ידי חבריו הקנאים.

"טוב מה אנחנו יודעים עליו בעצם?" שאל עידו.
"הוא תמיד משוויץ שהוא אוכל בצורה מהירה ושותה אלכוהול דיי מהר
גם, אני לא מבין...איך הוא לא משתכר בקלות כמונו ואיך הוא אוכל
כמו חיה מורעבת. אני במו עיניי ראיתי אותו אוכל מגש פיצה תוך 4
דקות!". אלעד חברו הקרוב ביותר של נדב והקנאי ביותר.

אלעד ונדב למעשה עברו הכל יחד, כמו תאומים. הם אפילו בכיתה ט'
למעשה התאהבו באותה ילדה ועד היום אלעד שומר פינה של שנאה עמוק
בלב לנדב.

היא הייתה כל כך יפה, ילדה חדשה, קראו לה דניאלה. אלעד היה
הראשון שהעז להזמין אותה לפארק יחד עם החבר'ה וכשהגיעו שעות
הלילה הקטנות היא שמה לב לראשונה בנדב...
נדב מקפץ לו בין חלון לחלון בבניין הגבוה של בית הספר הסמוך
לפארק, מוכיח את האתלטיות הבלתי מוסברת שלו, אגלי זעה הצטברו
על מצחו והן נצצו לאור הפנס החיוור. זה קסם לדניאלה והיא הביטה
בו בהערצה ילדותית של תרגילי טיפש עשרה בהפגנה של כח פיזי
נעורי.
"בוא בוא, תכיר ידידה חדשה שלי" קבע אלעד "בסימון טריטוריה".
"אלעד איפה מצאת את היפייפיה הזו?! ולא סיפרת לי כלום!" התרברב
נדב.
"נפתח את הבקבוק?" שאל עידו את אלעד בנימה של הזדהות עם יאוש
לגבי ההתבלטות של נדב.
"דניאלה החמודה, רוצה לראות משהו יפה? עד שעידו ואלעד יסיימו
את המשקה שלהם אני כבר יסיים לשתות 6 כוסות!".

הבוקר עלה ודניאלה ונדב היו חבוקים ושתויים ואלעד היה רגזני
מהרגיל ועידו הבחין בזה, ככה בעצם אלעד ועידו הפכו לחברים
קרובים ותמיד זממו על נדב.

הגיעו החגים בשצף קצף ועידו הזמין את אלעד, דניאלה ונדב לעשות
את ערב ראש השנה עם משפחתו.

כולם יושבים סביב השולחן ואלעד שיודע את כל סודותיו של נדב,
אמר לו:
"הנה ראש של דג, אני מתערב איתך שלא תצליח לגמור לאכול אותו
תוך 2 דקות!"
נדב, שהדבר שהוא הכי שנא לאכול, זה דגים וכמובן שאלעד "איש
סודו" ידע את זה.
"אני לא יודע אם כדאי..." נלחץ נדב.
"מה?! זה לא נדב שאני מכירה! קדימה, למה אתה מחכה?" הלחיצה
דניאלה בנוסף.
נדב אכל את הדג ב-2 דקות והבטן התהפכה לו, הוא חש צורך עז
להקיא אבל התאפק ככל שיכל. כעבור 5 דקות באה ההצעה הבאה :
"מה זה יין בשבילך, זה כמו מים! תשתה את הבקבוק ונראה כמה זמן
יקח לך" הצטרף עידו והעצים את המשימה הזדונית לעיני דניאלה.
נדב, שהרגיש אנוס אוראלית ומחשבתית בו זמנית, לקח את הבקבוק
כמו רובוט והחל לשתות במהרה, כשהגיע לחציו של הבקבוק, הקיא את
נשמתו. דניאלה החלה לצחוק צחוק מתגלגל ועידו ואלעד היו עם חיוך
שבע רצון.

נדב החל לזחול למצב עמידה מהרצפה, תשוש וחלש ודניאלה אפילו לא
הציעה לו יד כדי לקום. לפתע נדב היה שבר כלי בעיני דניאלה.
אבא של עידו הזמין אמבולנס לנדב, ונדב היה שם למשך זמן מה ואף
אחד לא היה לצידו חוץ מהוריו.

השנים חלפו ללא חברים, עם משקל עודף והפרעות אכילה חמורות.
אלעד ודניאלה התחתנו, הביאו תינוקת ועידו הסנדק.

ומה עם נדב...

לסיפור זה אין שום קשר או אחיזה במציאות והינו בדוי לחלוטין



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/12/14 18:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פיני בוכניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה