מודה אני לפניך
שהחדרת בליבי אהבה רבה
באמונה שלמה ביציריי כפיך
לפתוח את ליבי, לאהוב ולהיפצע
וללמוד מחדש לכאוב ולהתחשל ע"י מעשיך.
מחייה פצעים ורופא פצועים
מבוקר ועד ליל אהללך במחשבותיי מלפניך
מה רבו מסתוריך ומלכודותיך
באחת אפול, בשנייה תמחל.
ואני בתומי ארצה תשובתך.
באברתך יחסו חטאי וסודותיי
ובהם אהגה בדקירותיהם בלילותיי.
לקחתי תורתך והפכתי תורתנו
שאבתי כוח מבני אנוש שליחך
ובאומנותי אשרוד את חיצי השגרה משולחך.
מה אלמד לפני מותי, לך חוט מחשבתי
בזרימה אשגה לזרמים הנסתרים
ושוב אקרע בגלי התהומות של האהבה.
והגית במחשבותיך יומם ולילה,
ושמחת בכאבך, בייסורי מציאות חייך.
ונשרטתם לנפשותיכם, וחמדתם חופש יצירתכם.
ונאהבתם, ונפגעתם והתרסקתם והתאוששתם.
ואהבתם, ואהבתם, גם אם לא נשארתם
וידעתם כי אני הוא הכאב
שליט המציאות ויציר החלום.
21.11.12 |