אני חייב לבקש סליחה מקרב לב. סליחה טבעוניות שלי. סליחה
אוהבות חיות.סליחה אוהבות בריאות. הסיפור שהיה. התחיל בהחלטה
לשנות את דרכיי ולשמור על בריאותי והיותי יצור מוסרי שאוכל רק
אובייקט שלא יצרח בזמן שמפלחים את גופו בסכין. יממה שלמה הכול
היה בסדר. בשעתיים הראשונות לא היה קשה בכלל. אפילו סבלתי
מתחושת התעלות ושאר היום עבר בשקט עם עקצוצים קלים ותמונות של
סטייק ושאר מיני בשרים כשרים ולא כשרים שעלו אך רק לרגע קל
במוחי. בלילה הלכתי לעבוד בבית המלון ונרדמתי למחרת במיטתי ללא
הרהורים טמאים. חלמתי על חסות הרבה חסות. בבוקר שהוא הצהריים
של רובכם התעוררה חייה טורפת לא אני. תאמינו לי בפסיכולוגיה
יקראו לכך אבדן שפיות זמנית. או אולי פיצול אישיות שנוצר
כתוצאה מקונפילקט בין אינסטינקט האכילה החייתי למוסר מודרני
נעלה אך סגפני. במקרים רגילים יכולתי פשוט לצאת מהבית ולחכות
שהתקף הטירוף יפוג אבל מאחר ואני בעיצומו של שינוי תרבותי
בריאותי, אני חייב לטול את החומצה הפולית כדור אומגה שני
כדורים אלטרנטיבים של חברת טבע, אחד בשביל הריכוז ושני בשביל
הזיכרון וכמובן צ'מפיקס שלמרות שהיא גורמת לתחושות קבס (לא
כבש. ..מממ) וכלה במחשבות אובדניות, תפטור אותי בקרוב
מהסיגריות. אי לכך ובכל זאת נשארתי בבית. התקרבתי אל המטבח.
..לחץ הדם עלה, התחלתי להזיע וסחרחורת עזה תקפה אותי.
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בעיצומו של טיגון צ'יפס והנקניקיות
כבר על השיש,גוף נוקשה אך מפתה וקפוא. צמרמורת אחזה בי.
התמונות של נביאות הזעם הצדיקות שדואגות בפוריטניות ובהקרבה
להביט בך במבט שלמרות שהוא מתנשא ונוזף אין לי ספק שהוא טהור,
שאוהבות את כל בעלי חיים שמוכנות לאכול סויה עד הרעלה ורק לא
לפגוע בחיים, שאוהבות אפילו ערבים בלי ספקות ובלי רגשות
לאומיים קמאיים רחמנא ליצלן. אותן נשים נפלאות מביטות ואומרות
ללא מילים מקומך לא עמנו. אתה שייך לעידן הישן. יותר טוב
שתתאסלם, להם אנחנו מרשות לשנוא אותנו כי אנחנו מבינות. בחיי
שהייתי מתעלף שוב אלא שהריח של הצ'יפס השרוף הפיח בי חיים.
במקביל שמתי את הנקניקיות... אופס סליחה. שאריות עוף מרוסקות
שנועדו לכסות את הרעב ולהסתיר את הסרטן שיגיע אחרי עשר שנים.
בחיי שהייתי קונה נקניקיות סויה רק שהן עולות ארבעים שקלים
והנקניקיות, סליחה, "עוף שלקחו את חייו ועיבדו את שאריותיו"
עלה רק שנים עשר שקלים. אז שמתי אותן....במים, "לפחות כאן
נחסוך בשמן". אחרי חמש דקות הנקניקיות עברו מעצמן למחבת עם
השמן. האמת שהן נראו באמת חוורות בתוך המים. אני הבנתי אותן.
הייתי רוצה להגיד לכם שאכלתי בתאווה את האוכל וקינחתי בקטשופ
אלא שהתעצלתי לרדת לחנות וגם הסיגריה סליחה סיגריות שעישנתי
אח"כ עברו עלי בייסורי מצפון נוראיים וכאב בטן אבל זה
מהצ'מפיקס. לא חושב שרציתי להתאבד אבל במחשבה שנייה אולי בגלל
זה עישנתי שלוש סיגריות בשרשרת. נשים יקרות טבעוניות בריאות
שלי עשיתן זאת אני כבר לא קרניבור טהור. יש לי חלב סויה במקרר
ולחם מלא במקפיא,אני בודק שהפסטה מקמח מלא, אני אוכל ארבע
שקדים וחמישה אגוזי לוז. מי יודע ? אולי יש סיכוי לשלום.