[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הכופרת הצהובה
/
שחור, לבן ואדום

מנגד עיניי הכל היה שחור, שחור אינסופי כה רדוד ושטוח. רגלי
חשו בעצם מוצק מתפורר וידיי מיששו את האוויר. ליבי פעם בחיזי
בחוזקה. קולות צחוק נשמעו. חשתי באושר אינסופי אשר מילא אותי
עד תום. לפתע חשתי במשב רוח קל המתנפץ על עורי, משב רוח שהתגבר
והתגבר עד שחשתי באדמה מתחתיי. פניי היו שרועות על האדמה
המתפוררת, לא הצלחתי לחוש את רגליי או ידיי ומנגד עיניי הכל
היה אדום, אדום עמוק, עמוק כדם. מסביבי רעשים, צעקות,
התייפחויות רועשות. אלו לא היו קולות צחוק. נשארתי כך זמן רב,
זמן שנדמה כנצח קטן, נצח משכר חושים. נצח חונק, נצח מכאיב, נצח
לוחץ, נצח אשר איים לקחת ממני הכל.


ואז הכל היה לבן, לבן חסר צבע, כמעט שקוף. חשתי בגופי הנושם,
במוחי החושב ובליבי הפועם, בעודי מתחיל לחוש עוד ועוד חלקים
מגופי המשותק. ואז פקחתי את עיניי. בתחילה ראיתי אור לבן, אור
חזק שצרב את עיניי המנומנמות. לצד האור ניבע אליי תכול יפייפה.
ואיתם חדר לתודעתי כאב כה מכאיב וחזק, כאב בלתי נסבל, קשה
מנשוא, כאב שחתך בראשי עמוק. הכאב היה כה חזק עד שכילה הכול,
כילה את הפחד מהלא נודע, כילה את העייפות בה חשתי ואת היגון בו
שהיתי. חשתי כי הכאב שיתק אותי, שיתק את גופי, את קולי. כל כך
כעסתי, אז עצמתי את עיניי וקמתי. גופי התנודד מצד לצד וראשי
הסתחרר בניסיון לגלות מה אני רואה סביבי. המון זכוכיות. המון
בקבוקי אלכוהול היו שרועים סביב. אישה יפה בעלת שפתיים אדומות
שכבה שותתת דם. ליבי החל לפעום בחוזקה בתגובה למראה המייסר.
אני מכיר אותה, חשבתי. ניסיתי לדדות לעברה בעזרת רגליי
הכושלות, אך איכשהו היא רק הלכה והתרחקה.
צעקתי אליה וידי משכו לעברה, אבל היא לא נעה.

כאשר בחנתי את פצעיה הארוכים, המדממים חשתי בכאב חד במעמקי
ראשי ותמונות מטושטשות החלו להפציע. ידי אוחזקת בה בחוזקה, ידי
השנייה אוחזקת בבקבוק אלכוהול, מתחתינו דרך ארוכה, רגליי נעו
קדימה, קולות צחוק נשמעו. צרחה ארוכה ומיוסרת נשמעה בחלל
הגדול. היא כל כך אדומה. סובבתי ראשי אחורנית על מנת לגלות את
האמת הנוראה ששכנה בי כל הזמן הזה, צוק גבוה נישא מעליי.
התחלתי לרעוד כאחוז טירוף בעוד האמת מתגלה אליי. הנעתי ראשי
מטה, הכל היה אדום.
ואז, אז הכל הפך שחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני באמת
מתעצבנת אז אני
לוקחת את החבר
של שלי קושרת
אותו בתנוחת
המתפללים למכה
והופכת את ישבנו
המסוקס לחנייה
לאופנוע.

שממית אלק
פמיניסטית בשיחה
עם שמיניסטית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/8/15 17:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הכופרת הצהובה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה