מתנצל מראש אם זה פוגע ברגשותייך
משהו במזג-האוויר השתנה
על ראש ההר לא בוער לפיד
וראשי לא בגובה מעוף הנשרים
יש לי פחות ופחות קלפים
ודרכי צרה יותר ויותר
עולמי הולך וקטן מיום ליום
ואין מקום לך
יש איזה ספר זרוק בחדר ללא שימוש
וקרן אור שנזרקת בבוקר על המיתולוגיה היוונית
מר ג'יבס כבר לא מתגעגע
ובילי הולידיי לא פוצה פה
אני מניע את העט באדישות,
כשזה נוגע אלייך

כי אני אזוק באזיקי קרח
ולחדר שלי אין תקרה להגן מגשמים
השדים הפכו לחברים של שלום-שלום
הם לא מאיימים, וגם לא אני
הקיר צבוע כחול,
ואיבדתי את התשוקה לקפה
זה רק אני ואני ואני
ויותר מדי אני
בשביל להתרגל
אני לא מזיל דמעות,
שמחה או עצב
רק לפעמים עיניי צורבות מיובש,
או חריף
בלי מהפכות גדולות ובלי מלחמות
אני יישן הרבה
אני מודה לך על שנים של ידידות נפלאה
ומקווה לראות אותך
אבל אם לא, לא נורא

אבל את עצמי עדיין לא שבעתי
אין לי אפשרות להיות שבע,
כי המשמעות היא כיליון
לכן אני רעב לך,
ולכל מילה שנכתבת
אני רעב גם לעצמי
ובאין ברירה אוכל אפילו את לבי,
זה בסדר
אני פותח שערים
וניזון מהאל שבמרומים
אני מתיר קשרים, פותר פחדים
ממיס מחסומים, סולל כבישים
אני פועל חרוץ מאוד של עצמי
כבר כמעט ארבעה עשורים אני מקיים את עצמי
לא משנה לי מי אני, כל עוד אני,
לא מאבד,
אותי.