וחן בעיניי.
כיסופיי רבים.
אך בליבי פיקפוק וספקות.
האם חפץ אתה בי?

בשורות הגיעו לאוזני,
שאתה, יקירי, שר שחקנים.
שעשוע אנוכי,
כי לא בליבך אני.

הוציאתיך מקהל הדרורים
לא ציפיתי - כך הדברים.
אם כי הודית, שהנך כאן
- - שקר וכזב.

קורבן ליהירותך,
ואין ספק, שאינני בודדה.
לשיכר אתמכר,
ואמשיך הלאה, בוגד.

ביום בהיר אחד בעת העבודה, הקולגה שלי פונה אלי בשאלה,
למה רוב שיריי נוגעים באהבה ורוצים בה ואף אחד מהם לא מספר את
האמת.
היא הגדירה לי נושא, חקרתי אותה, וזה מה שיצא.
היא הייתה מסופקת.