בלוש גלעד / תלם |
כשם שהרחמים גולשים על מרחבי הזמן
הראש אינו יודע היכן הוא נמצא
המרפק המונח בחלון הרכב הקדמי
מסקרן בזהותו הבדויה ומעורר מחשבות
קולות הלילה מעלים געגועים
האלכוהול הזורם בדם כמרגל בתחנת כוח פרטית
ומציף את סודותיך לעוברים והשבים
הצלקות הארורות שנעוצות בבשר הרך
ולא ייעלמו מרצונן
התרמיל הכבד שנמצא על כתפיך
ומסרב לרדת
במסע הנפש ובמבוכי התת מודע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|