קשה לעכל
כמה כאב
הסכין שסובבת
נכנסה ישר לתוך הלב...

מדמיינת אותך
מחייך אליי
אך החיוך הוא זדוני...
כמה אהבנו,
או שזו הייתי רק אני?

חשבתי שאתה המלאך שלי
אך מסתבר שאתה רק קללה
ריסקת אותי, שברת אותי
ברמות שלהן - אין מחילה...

כמה רציתי,
כמה ניסיתי,
וכמה אני מתגעגעת
לחיוך,לחיבוק,למגע
אך לא להשפלה.. .

כמה נפגעתי,
כמה נחסמתי.
הלב מסרב
שוב להתאהב...

לא רוצה להתאכזב
כואב...

שברת אותי,
ריסקת אותי
והרסיסים
עדיין חיים

מרגישה אותם עמוק בפנים.
אתה כל כך לא שווה את זה!
אבל לשחרר ולשכוח
הם לא נותנים...