דרור בלומברג / כריכים משותפים |
שניהלתי איתך על כוס קפה
הם זיכרון דהוי כמו
חותם של שפתון על מפית
באחד מבתי הקפה
הטובים של העיר
כשאלכוהול זורם לך בדם
אתה מרגיש כל יכול
לא עוד צל על מדרכה
אתה מרגיש שאתה מסוגל
לדחוף למענה כל דלת מסתובבת
שיציבו בפנייך החיים האלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|