|
אומרים לי שזה כאב טוב, כאב מלמד.
אני בוכה אבל זה בגלל שחוויתי משהו טוב. זה בסדר.
לא יודעת איך להגיב לזה. מה זה כאב טוב?
למה הכאב הלבן הזה יותר טוב מהכאב השחור של פעם?
ניסיונות של אנשים לעודד רק בגלל שהם לא יודעים את הפתרון
בעצמם.
אני לא כועסת עליהם, אני אסירת תודה לאכפתיות שלהם כלפיי.
כנראה שכמו שהכאב השחור של פעם היה משתק אותי ומכניס אותי
למנהרות של דכאון, אז הכאב הלבן הזה הוא הסוף של המנהרה, רק
שגיליתי שיש עוד המון מנהרות לעבור... |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.