נושמת ולא יודעת למה. לא מבינה את הסיבות לכך שאני עוד פה.
מרגיש לי קצת חסר טעם...
העצב בא ומכסה את הכל, את הטוב, את הרע.
הדמעות באות לשטוף אותו והוא מתעקש! נשאר! נאחז בי ולא מרפה.
החיים ממשיכים ככה אומרים, אצלי הם עצרו ממזמן.
התחושות הטובות נעלמות מהר מידי והכאב תופס את כתר המלכות.
מצהיר שהוא פה כדי להישאר.
הוא צוחק מלמעלה, מהכסא הרם שלו.
מלכלך על כולם ויודע, שהוא שולט בנבכי נשמתי.
נעלם ומפנה מקום לאושר, אבל רק לפעמים.
האלכוהול מקדם את דרכו בברכה.
הכאב גורם לאהבה להרגיש מטופשת ולסיגריות להתמלא אט אט במאפרה
הישנה.
הוא מצווה על הלק להיות כהה ולחיוך להראות סתמי.
הלקום בבוקר שלו חסר מנוחה. הוא משתלט על הכל.
הכאב יודע שהוא לא רצוי אבל הוא ממשיך בשלו. למלוך על הכל.
הוא ממשיך למלא כל חלל ריק או מלא.
הוא פה כדי להישאר. אפילו דגל שחור הוא שם גבוה גבוה.
כדי שכולם יוכלו לראות.