הוא עומד שם על גשר ישן מעץ
בקצה העיירה השקטה,

בחור צעיר יפה תואר וחסון
בשנות העשרים המוקדמות לחייו,

מחלפות שערו תלתלים סדורים
יורדים כגלים על כתפיים רחבות,
ידיו נשענות על מעקה רעוע
מבליטות שרירים משתרגים
שנעים כנחשים מתחת לעור,
רגליים חסונות כשני בולי עץ
נטועים באדמה,

דעתו מפוזרת עליו נודדת לאין
ספור כיוונים,
הוא שם לב לאחרונה שבנות הכפר
לוחשות מאחורי גבו, מצחקקות
כשנפגשות עיניהם ואז משפילות
מבט,

אבא מה עשיתי שכה עלה בגורלי?
מדוע נהייתי ללעג ולנושא
רכילות ?

זאת רק אהבה ילדי, להיפך ככה
מראות הן לך חיבה, עונה אבא.

ועכשיו אחרי חיפושים לאין ספור
ואכזבות גם,
נמצא הוא על הגשר ותוהה
איך זה מרגיש ומי זאת תהיה ?

מתחתיו פלג מים מתוקים וצלולים
מפכפכים בנעימה שקטה שמרגיעה
כל נפש טרודה,

מסביב הרים רבי הוד, טובלים
בירוק ועצים עם עלים סגולים
ופריחה כחולה מדהימה, בית
לפרפרים צהובים.

ממעל הירח מלא מאיר ברכות
את הלילה וכוכבים מנצנצים לאין
ספור כשמיכה של אור...

לפתע צד את עינו כוכב נופל,
עם ידיים בכיסים כמיטב המסורת
הוא מביע משאלה ונושא עיניים
בתקווה, שהיא תבוא לכאן,
ושוקע שוב בהרהורים נוגים,

קול פסיעות רכות מחזיר אותו
אל הגשר, היא באה!

עורה בצבע זית בוהק לאור הירח
פנים כשל מלאכים ומפוסלים כאבן
עיניים נוצצות כמשכנם של כוכבים...

רוח קלילה גורמת לגלימה סביב גופה
לחשוף מידי פעם קצת יותר, עור
מושלם והרוח שנושבת לכיוונו מביאה
איתה ריח בושם שרק מגן עדן יכול לבוא...
כהלום רעם הוא מבין שזאת אהבה...
עם חיוך רחב הוא צועד לקראתה
ידיים מושטות קדימה מזמינות,
משאלה שהתגשמה...

בקול חריקה רמה וצורמנית נשברת
קורה מתחת רגליו והוא מחליק מטה,
מטה אל מים צלולים וזכים אך עמוקים
ושוצפים לאין שיעור...

המשאלות הן בוגדניות והכוכבים
משקרים לעיתים קרובות...

הוא קיבל את אשר ביקש, אבל הוא לא
ביקש שזה יימשך לנצח...
היא באה... זה כל שביקש...

והיא צפתה בו חסרת אונים,
שוקע אל מתחת למים,
נאבק , היא צפתה בו טובע,
והיא צופה בו נסחף עם הזרם
במורד המפל...
אני אוהבת אותך היא לוחשת,
מוחה דמעה וחוזרת אל הלילה
השחור.