לאורך חיי מרובי הדרכים,
לאורך קרבות של פרטים אישיים,
בין כל הפינות שאליהן נדחקתי,
כל ההרים שאת פסגתם צלחתי
תמיד הייתה בי התקווה

לאורך מכשולי חיים וקושי,
מעולם לא ויתרתי,
תרתי את הארץ והרשת,
נלחמתי בספקות ואכזבות
ובסוף אותך מצאתי...

את זאת שהחזרת בי את הכח לחיים,
את זאת שגרמת לי לראות צמרות עצים,
את זאת שדואגת שאשאר מפוקס,
בזכותך נפטרתי מכל הפחדים,
של החיים...

חיי היו מנהרה מפותלת,
בין לטיפות של אמא,
לאש שורפת של דרקונים,
בין האמת, להטחות השקרים,
לא ידעתי מה עליי לעשות?
מה עליי לחפש?
ואת שלפת אותי אל חיים חדשים

החיים מתפרקים לחודשים, שבועות וימים
ומתאחדים לאושר, אהבה ותקווה.
מעולם לא ויתרתי,
נלחמתי בספקות ואכזבות,
תמיד הייתה בי התקווה
ולבסוף מצאתי אותך...

את זאת שהחזרת בי את הכח לחיים,
את זאת שגרמת לי לראות צמרות עצים,
את זאת שדואגת שאשאר מפוקס,
בזכותך נפטרתי מכל הפחדים,
של החיים...